תכנון חלוקת העיזבון לאחר פטירתו של אדם הוא אחד החלקים החשובים ביותר בניהול פיננסי אחראי בחייו. במדינת ישראל תהליך תהליך הורשת העיזבון של המנוח נקבע על ידי הדין העברי על פי עקרון העל "מצוה לקיים דברי המת".
החוק המסדיר את ענייני חלוקת העיזבון של המנוח לאחר פטירתו הוא "חוק הירושה, תשכ"ה – 1965" (להלן: "החוק") הקובע כי לאחר פטירתו של אדם עובר עזבונו ליורשיו על פי דין או צוואה שערך.
מה קורה לרכושו של אדם לאחר מותו? ברירת המחדל – ירושה על פי דין
לפי החוק במדינת ישראל, כאשר אדם נפטר ולא ערך בחייו צוואה, יחולק עזבונו על פי דין כך שירשו את עזבונו יורשיו החוקיים באחוזים שונים על פי מעמדו האישי.
סדר הירושה נקבע בדרך כלל לפי קרבה משפחתית, כש"במעגל הירושה הראשון" נמצאים בן זוגו וילדיו של המנוח. ואם המנוח רווק ללא ילדים או בן זוג ירשו אותו "במעגל הירושה השני" אחיו והוריו.
מהו עיזבון?
עיזבון הוא כל הרכוש אותו אדם צבר במהלך חייו, לרבות נכסי נדלן ומיטלטלין, נכסים פיננסים לרבות חסכונות קרנות או מניות, וקניין רוחני בדבר זכויות יוצרים ליצירות שיצר המנוח במהלך השנים.
בעוד שברירת המחדל במדינת ישראל היא ירושה על פי דין, לא תמיד היא תתאים להעדפותיהם של המנוח או לדינמיקה המשפחתית. עריכת צוואה מאפשרת לשלוט על אופן חלוקת העיזבון בין היורשים השונים גם אלו שאינם יורשים על פי דין, לרבות לחברות וארגוני צדקה.
מידע נוסף על עריכת צוואה ניתן למצוא כאן.
צוואה
תכנון חלוקת העיזבון לאחר פטירתו של אדם הוא אחד החלקים החשובים ביותר בניהול פיננסי אחראי בחייו. במדינת ישראל תהליך תהליך הורשת העיזבון של המנוח נקבע על ידי הדין העברי על פי עקרון העל "מצוה לקיים דברי המת".
החוק המסדיר את ענייני חלוקת העיזבון של המנוח לאחר פטירתו הוא "חוק הירושה, תשכ"ה – 1965" (להלן: "החוק") הקובע כי לאחר פטירתו של אדם עובר עזבונו ליורשיו על פי דין או צוואה שערך.
מה היא צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי מחייב באמצעותו יכול אדם להבטיח את אופן חלוקת עזבונו לאחר מותו. מאחר ומדובר במסמסך משפטי מחייב הטומן בחובו אחריות משפטית רבה על המצווה להיות כשיר וצלול בעת עריכתה.
ברגע שהמצווה ערך צוואה לא ניתן לבטלה, אלא בעריכת צוואה אחרת במקומה.
לקבלת עוד מידע על אופן עריכת הצוואה לחץ כאן.
למה צריך לערוך צוואה ולמי זה מתאים?
עריכת צוואה היא חיונית והכרחית ומבטיחה תכנון נכון ואחראי של המצווה לעזבונו לאחר מותו.
הצוואה מספקת וודאות וביטחון למצווה באשר לחלוקת עזבונו לאחר מותו, ובאמצעותה יכול המצווה להבטיח כי ימומשו רצונותיו לאחר מותו. בכך מסייעת הצוואה להימנע מחילוקי דעות ואתגרים העלולים להתעורר בין היורשים בעת קיומה.
עריכת צוואה מתאימה לכל אחד, ללא קשר לגילו, מעמדו הכלכלי או המשפחתי, ובעיקר לאלה הרוצים להבטיח את אופן חלוקת עיזבונם ליורשיהם כאשר ניתן לצפות כי עצם חלוקת העיזבון תעורר קונפליקטים ומורכבויות בין היורשים השונים.
מה זה צוואה הדדית?
צוואה הדדית היא הסדר בו שנים או יותר בדרך כלל בין בבני זוג, יוצרים כל חלק בנפרד לצוואה אחת המשלימים זה את צוואתו של זה. כל אחד מבני הזוג מצווה בצוואתו כי בעת פטירת הראשון מבניהם ירש בן הזוג הנותר בחיים את כל זכויותיו ועזבונו, ולאחר פטירת שני בני הזוג ירשו את העיזבון הנותר היורשים שנקבעו בצוואה, בדרך כדלל מדובר בילדים המשותפים של בני הזוג המצווים.
לצוואות הדדיות תוקף משפטי מחייב וכאשר חתמו עליהם בני הזוג יחד, לאחר פטירת בן הזוג הראשון, על בן הזוג הנותר בחיים לנהוג לפי הוראות הצוואה ההדדית ואינו יכול לסטות ממנה.
יש לציין כי בעוד שצוואות הדדיות והוראות ספציפיות בצוואה מעניקות בהירות וביטחון למצווה ביחס לאופן חלוקת העיזבון לאחר פטירתו, בטרם עריכתם מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני הירושה על מנת להימנע הוראות סותרות או הוראות המשתמעות לשני פנים אשר יכולים בעתיד ליצור אתגרים במימוש הצוואה.
לקבלת מידע נוסף על היתרונות שבליווי התהליך בעורך דין המומחה בדיני הירושה שהוא גם מגשר המומחה ביישוב סכסוכים בתוך המשפחה לחץ כאן.
סוגים שונים של צוואות והדרכים לעריכתן:
האם ניתן לערוך צוואה לבד?
במדינת ישראל, קיימות לאדם כמה דרכים לערוך צוואה, המאפשרות גמישות על פי ההעדפות והנסיבות האישיות של כל אדם. על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 כל אדם במדינת ישראל רשאי לערוך בעצמו צוואה, ובלבד שעומדת בקריטריונים הקבועים בחוק לשם כך.
קיימות 4 דרכים לערוך צוואה שתיהיה בעלת תוקף משפטי מחייב:
צוואה בעל פה: התנאי לעריכת צוואה בדרך הזו היא כי המצווה יהיה על ערש דוי, ויצווה בעל פה בפני שני עדים לפחות את צוואתו. על שני העדים לתעד בכתב את צוואתו של המצווה לחתום עליה, ולהגישה לרשות בסמיכות ככל אפשר למועד הציווי.
צוואה בכתב יד: על המצווה לכתוב את הצוואה בכתב ידו בציון תאריך וחתימה. שיטה זו מתאימה בעיקר לאנשים שרוצים ליצור צוואה בעצמם מבלי להידרש לצדדים נוספים. שיטה זו אינה מומלצת שכן צוואה שכזו ניתן לזייף או להשמיד בקלות ובכך רצון המצווה לא ישמע.
צוואה בפני עדים: על המצווה לכתוב את צוואתו בציון תאריך עריכתה וחתימתו האישית, וכן בציון שמות העדים אשר בפניהם ערך את הצוואה ומצהירים כי הצוואה נערכה ונחתמה מולם.
צוואה בפני רשות: כיום זו הדרך המקובלת והבטוחה ביותר לעריכת צוואה במדינת ישראל.
עריכת צוואה בכתב והגשתה לתיעוד בפני בית המשפט, רשם לענייני ירושה או בית הדין הרבני.
בכך יכול אדם להבטיח כי לאחר מותו הוראתו תישמר ותישמע, וכמו כן מספקת שכבת ביטחון נוספת מפני אובדן, הרס, או זיוף של הצוואה.
בחירת השיטה המתאימה ליצירת צוואה תלויה בהעדפות האישיות, השיקולים המשפטיים ובמורכבות הנכסים של כל אדם ואדם. חשוב לציין כי עריכת צוואה ללא יעוץ מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום יכולה לחשוף את הצוואה לפגמים אשר למרבה הצער יובילו לביטולה. למידע נוסף בדבר כשירות הצוואה והמצווה לחץ כאן.
מסיבה זו מומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בעריכת צוואות ולקבל ליווי לתהליך בכדי לוודא שהצוואה עומדת בדרישות החוק ותגן על כוונת המצווה בבוא העת.
לקבלת מידע נוסף על היתרונות שבליווי התהליך בעורך דין המומחה בדיני הירושה שהוא גם מגשר המומחה ביישוב סכסוכים בתוך המשפחה לחץ כאן.
מה הנושאים שיש להתיחס בצוואה?
על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 כאשר אדם ניגש לערוך צוואה בין אם בעצמו ובין אם באמצעות עורך דין, עליו להתייחס למספר נושאים על מנת שצוואתו תהיה תקפה, ותשקף נאמנה את רצונותיו לאחר מותו.
- כשירות המצווה: על המצווה להתייחס באופן מפורש לכשירותו לבצוע הצוואה כשמצהיר בפתיחת הדברים כי זוהי צוואתו אשר נערכת בדעה צלולה ללא כפיה או עושק של אף אדם אחר. למידע נוסף בדבר כשירות הצוואה או המצווה לחץ כאן.
- זהות היורשים: על המצווה לציין מפורשות מי הם יורשיו להם מעוניין להוריש את עזבונו, יורשים אינם חייבים להיות בהכרח היורשים הטבעיים של המצווה, ומצווה רשאי להורות כי ירשו אותו גם חברות או ארגוני צדקה.
יתרה מכך, המצווה יכול להבטיח באמצעות "יורש אחר יורש" כי במידה וביום חלוקת העיזבון לאחר פטירתו היורש לו ציווה להוריש דבר מה אינו בן החיים, או אינו יכול לרשת, ירש את אותו החלק בעיזבון יורש אחר שיקבע המצווה במקומו. הוראה זו מוסיפה שכבת בטחון נוספת למצווה באשר לחלוקת עזבונו.
- אופן חלוקת העיזבון: על המצווה לפרט בצורה מפורשת ומדויקת את נכסי העיזבון, וכמו כן לתת הוראות מפורשות כיצד יתחלק העיזבון בין היורשים. את אופן חלוקת העיזבון בין היורשים רשאי המצווה לחלק כפי ראות עיניו. למידע נוסף על מהו עיזבון לחץ כאן.
- הוראות נאמנות: המצווה רשאי לקבוע כי העיזבון יחולק רק לאחר מספר שנים או בהתקיים תנאי מסוים של אחד היורשים או כולם יחדיו.
- מינוי מנהל עיזבון: המצווה רשאי לקבוע מנהל עיזבון אשר יהיה אחראי על העיזבון עד לחלוקתו, ולניהול חלוקת העיזבון ליורשים.
- הוראות הורשה: המצווה רשאי לקבוע הוראות הורשה מדויקות ותנאי הורשה בעבור כל אחד מהיורשים יחד ולחוד.
יש לציין כי בעוד שצוואות הדדיות והוראות ספציפיות בצוואה לדוגמה "יורש אחר יורש" מעניקות בהירות וביטחון למצווה ביחס לאופן חלוקת העיזבון לאחר פטירתו,
בטרם עריכתם מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני הירושה על מנת למנוע הוראות סותרות או הוראות המשתמעות לשני פנים אשר יכולים בעתיד ליצור אתגרים במימוש הצוואה.
לקבלת מידע נוסף על היתרונות שבליווי התהליך בעורך דין המומחה בדיני הירושה שהוא גם מגשר המומחה ביישוב סכסוכים בתוך המשפחה לחץ כאן.
האם אפשר להשתמש בהסכם ממון במקום צוואה?
רבים נוטים לטעות ולחשוב כי אם ערכתי הסכם ממון עם בן זוגי אשר במסגרתו ניתנו הוראות מפורשות המורות על אופן חלוקת העיזבון האישי והמשותף בעת פרידה, הוראות אלו יחולו גם לאחר מותי.
בואו נעשה סדר בבלאגן.
הסכם ממון מקבל את התוקף המשפטי שלו מ"חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973" וקובע מנגנון חלוקת רכוש אישי ומשותף בעת פרידה של בני זוג בעודם בחיים.
לקבלת מידע נוסף על הסכם ממון ויתרונותיו לחץ כאן.
צוואה מקבלת את התוקף המשפטי שלה מ"חוק הירושה, תשכ"ה – 1965" וקובעת את אופן חלוקת העיזבון לאחר מותו של אחד מבני הזוג או שניהם.
לקבלת מידע נוסף על מהי צוואה ויתרונותיה לחץ כאן.
ההוראות החלות בהסכם הממון אינן תקפות לאחר פטירת אחד מבני הזוג, וההוראות החלות במקרה זה הם דיני הירושה.
למידע נוסף על דיני הירושה לחץ כאן.
לכן במקרה בו לא נערכה צוואה בטרם פטירת אחד מבני הזוג תחול ברירת המחדל בדיני הירושה, ובן הזוג הנותר בחיים ירש חצי מן עזבון המנוח גם אם בהסכם הממון הוסכם אחרת.
מה היתרון בעריכת צוואה בליווי עורך דין שהוא גם מגשר משפחה?
ביטחון כי רצונות המצווה ימולאו וימומשו לאחר מותו.
בחירה בעורך דין המומחה בדיני הירושה ובקיא בכל הסוגיות הרלוונטיות עליהן יש לתת את הדעת בעת כתיבת צוואה, מבטיחה שבסוף התהליך ישתקפו רצונות המצווה או בני הזוג המצווים נאמנה בצוואה אשר תופקד בידי הרשות ובכך תקבל תוקף משפטי ומחייב, אשר הסיכוי לאבדה, להשמידה או לסלפה או נמוך מאוד, ובכך מבטיח המצווה כי רצונותיו האחרונים יקוימו לאחר מותו.
ליווי ושמירה על האינטרסים המשותפים והאישיים של המצווים.
עריכת צוואה על ידי עורך דין שהוא גם מגשר המומחה ביישוב סכסוכים בתוך משפחה מאפשרת למצווה או המצווים להיות בטוחים כי עומד לצידם, ברגישות ובמסירות, איש מקצוע אשר מבין את הדקויות והמורכבויות אליהן יש לשים לב בעת עריכת צוואה, ומלווה את המצווים לכל אורך התהליך תוך שמירה על האינטרסים האישיים והמשותפים של המצווים יחד ולחוד, ומביא אותם לידי ביטוי בעת כתיבת הצוואה.
יכולת התבטאות חופשית ומיטבית במהלך התהליך.
ליווי של עורך דין שהוא גם מגשר המומחה ביישוב סכסוכים בתוך משפחה מאפשרת לבני הזוג את היכולת להתבטא בחופשיות ולהיות בטוחים כי קולם נשמע בעת התהליך אשר לבסוף ישתקף בכתיבת הצוואה המותאמת והמטיבה ביותר עם בני הזוג המצווים.
ליווי של בני המשפחה והיורשים לאחר פטירת המצווה או המצווים.
יתרה מכך, בחירה בעורך דין המומחה בדיני הירושה שהוא גם מגשר המומחה ביישוב סכסוכים בתוך המשפחה, מעניקה למצווה או המצווים את הביטחון כי גם לאחר פטירתם ימשיך לעמוד לצידם איש מקצוע שמבין את הרגישות והמורכבות שכל תא משפחתי מביא איתו במעמד חלוקת העיזבון ליורשים, כשבכישוריו היכולת להוביל את האירוע ברגישות תוך ניהול הקונפליקטים והאתגרים העלולים להתעורר במעמד מורכב זה.
מה אפשר לעשות אם אני חושב שהצוואה לא באמת משקפת את רצון המצווה? – התנגדות לצוואה
על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 במידה ועולה מחלוקת בעת קיום הצוואה, רשאי המערער להגיש התנגדות לקיום הצוואה באמצעות עורך דין.
מחלוקת יכולה לעלות בעניין זהות היורשים שקבע המצווה בצוואה, אופן חלוקת העיזבון שקבע המצווה בצוואה, ואפילו על עצם קיומה של צוואת המצווה.
על המתנגד לצוואה להוכיח את אי כשירותה של הצוואה או אי כשירותו של המצווה בעת שערך את הצוואה. כך לדוגמה אם נפלו פגמים בעריכת הצוואה, ואינה מתיישבת עם הוראות החוק, או לחילופין אם מצליח המערער להוכיח כי בעת עריכת הצוואה המצווה היה תחת השפעה בלתי חוקית – הצוואה בטלה. למידע נוסף על דרכי עריכת צוואה לחץ כאן.
במידה ויצליח המערער להוכיח כי הצוואה או המצווה אינם כשירים בעת עריכתה, תבוטל הצוואה ויחולו הוראות הירושה על פי דין.
כשירות ואי כשירות אדם לביצוע צוואה.
על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 כל אדם במדינת ישראל שמלאו לו 18 שנים שדעתו צלולה רשאי וכשיר לערוך צוואה. אם כך מי אינו כשיר לערוך צוואה?
על פי חוק הירושה, אדם שדעתו אינה צלולה, ואינו מבין את השלכות הוראותיו, או לחילופין נמצא תחת השפעה לא חוקית של אדם אחר (הטעיה או כפיה), אינו כשיר לערוך צוואה, ואם ערך אחת כזו כשאינו כשיר – הצוואה בטלה.
מטעם זה מורה לשון החוק כי כל מצווה בעת שניגש לערוך את צוואתו חייב להצהיר בפתח הדברים כי "צוואה זו נעשית בדעה צלולה וברצון חופשי ללא כפיה או השפעה של אף אדם אחר"
